#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי קרות הגבר. תניא כוותיה דרב שילא, מה היא.	היוצא [יחידי] לדרך קודם קריאת הגבר דמו בראשו [מפני המזיקין], רבי יאשיה אומר עד שישנה, ויש אומרים עד שישלש, ובאיזה תרנגול אמרו בתרנגול בינוני [שאינו ממהר קריאתו ולא מאחר].	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה קול בקשו רבנן רחמים וביטלו אותו.	קול נשמה בשעה שיוצאת מן הגוף.	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מלאך הממונה על השקות הארץ נקרא רידייה.	כי הוא דומה לעגל, ונקרא רידייה לשון שור החורש.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עומדים צפופים. מהו לשון צפופים.&nbsp;	לשון צף. מרוב העם היו נדחקים איש באחיו, ורגליו ניטלים מעל הארץ.	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משתחוים רווחים. כמה היו רווחים, ולמה.	עד שהיה ארבע אמות בין אחד לחבירו, שלא ישמע איש וידוי של חבירו ויכלם.	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שישראל עולין לרגל עומדין צפופין ומשתחוים רווחים, ונמשכין אחד עשרה אמה אחורי בית הכפורת.&nbsp;<div>אם נתרווח המקום לשם מה נמשכו עד אחורי בית הכפורת.</div>	הכוונה היא שלמרות שהיו נמשכין עד אחורי בית הכפורת והיו צפופים, אפילו הכי בשעה שהשתחוו באו כולם למזרח המזבח בתוך העזרה.	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשרה ניסים נעשו בבית המקדש. אלו הם. בהו""א&nbsp;<div><sup>שלשה קשורים לריח הבשר. ארבעה קשורים לטומאה. שלשה קשורים לבני אדם.</sup></div>"	"א. לא הפילה אשה מריח בשר הקודש.<br>ב. לא הסריח בשר הקודש מעולם.<br>ג. לא נראה זבוב בבית המטבחים. [של עזרה]<br>ד.לא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים.<br>ה. לא נמצא פסול בעומר <br>ו. ובשתי הלחם <br>ז. ובלחם הפנים.<br>ח. עומדים צפופים ומשתחוים רווחים.<br>ט. לא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם.<br>י. לא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים.&nbsp; &nbsp; &nbsp;&nbsp;<b><font color=""#aa557f"">שלשה קשורים לריח הבשר. ארבעה קשורים לטומאה. שלשה קשורים לבני אדם.</font></b>"	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. לא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם.&nbsp;<div>י. לא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים.&nbsp;<br>פתח במקדש וסיים בירושלים.</div>	יש שני ניסים אחרים במקומם.&nbsp;<div>א. מעולם לא כיבו גשמים אש של עצי המערכה.&nbsp;</div><div>ב. עשן המערכה אפילו כל רוחות שבעולם באות ומנשבות בו אין מזיזות אותו ממקומו.</div>	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נצרך נס בעומר שתי הלחם ולחם הפנים.	"כי אין אפשרות להביא אחר. <br>בעומר, לפי שהוא נקצר בליל מוצאי יו""ט. <br>בשתי הלחם, לפי שנאפין מערב יו""ט, ואין אפייתן דוחה יו""ט. <br>בלחם הפנים, לפי שנאפה מערב שבת, ואם יפסל ישאר השלחן ריק עד שבת הבאה.&nbsp;"	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תניא רב שמעיה בקלנבו, שברי כלי חרס נבלעין במקומן. אמר אביי מוראה ונוצה ודישון מזבח הפנימי ודישון המנורה נבלעין במקומן.&nbsp;<div>האם&nbsp;נמנין ככמה ניסים או כנס אחד.&nbsp;</div><div>אלו עוד ניסים נמנים כנס אחד.&nbsp;</div><div>ומה הוסיפו כדי כדי להשלים לעשרה ניסים.</div>	נחשבים לנס אחד. גם הניסים בעומר ושתי הלחם ולחם הפנים נחשבים אחד.&nbsp;<div>וכדי להשלים לעשרה מוסיפים עוד נס בלחם הפנים, דאמר רבי יהושע בן לוי: נס גדול היה נעשה בלחם הפנים: סלוקו כסדורו [כשמסלקין אותו עדיין הוא חם].</div>	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שברי כלי חרס נבלעין במקומן. למה הוצרך הנס הזה.	כי בשלו בהם קדשי קדשים, ובליעתן נאסרת משום נותר, וטעונין שבירה כמו שנאמר 'וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר', ושבירתן במקום קדוש.&nbsp;<div>ואם לא יבלעו ימצאו אשפתות של שברים בעזרה.</div>	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא אמר אדם צר לי המקום. מה הכוונה.	מזונותי דחוקים, דירתי דחוקה.	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן הניחו את אפר תרומת הדשן, והמנורה, ומזבח הפנימי, ומוראתה ונוצה של עולת העוף, ומנין.	"את כולם הניחו למזרחו של כבש, כמו""ש בתמיד הִגִּיעַ לָרִצְפָה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלשָׁה טְפָחִים, מְקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין מֻרְאוֹת הָעוֹף וְדִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה.&nbsp;ולגבי מוראתה ונוצתה כתוב בפסוק 'והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן."	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ר' לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המידה. מה הכוונה.	דתניא ארון שעשה משה יש לו עשרים אמה אויר לכל רוח, והרי כל החלל לא היה אלא עשרים.	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ר' לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון אינו מן המידה.&nbsp; אמר רבנאי אמר שמואל כרובים בנס היו עומדין.<br>מדוע לא נמנו במנין הניסים שהיו בבית המקדש.	א. שמנו רק ניסים שהיו בחוץ בעזרה וידועים לכל.<br>ב. לא מונים ניסים שקבועים ועומדים במקומן.	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבנאי אמר שמואל כרובים בנס היו עומדין. מה הכוונה.	הכרובים כנפיהם עשרים אמה פרושות מקיר אל קיר מהדרום לצפון, כל כנף חמש אמות, ונמצא שעובי הגוף אינו מן המידה, שהרי כל החלל אינו אלא עשרים אמה.	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה הנס בלחם הפנים לא נחשב נס שהיה בפנים.	כי היו מגביהים את השלחן ומראים אותו לחוץ לעולי רגלים, ואומרים להם: ראו חיבתכם לפני המקום.&nbsp;	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו כלי עץ העשוי לנחת, מה דינו, ומנלן.	כלי עץ שאינו מיטלטל.&nbsp;<div>אינו מקבל טומאה, וחוצץ בפני הטומאה, שנאמר 'מכל כלי עץ או בגד או עור או שק', מה שק מיטלטל מלא וריקן, אף כלי עץ מיטלטל מלא וריקן.</div>	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע השלחן היה נחשב כלי עץ, הרי היה מצופה זהב.	במסכת כלים אכן מוכח דבתר ציפוי אזלינן, אבל כאן הציפוי היה בטל לשלחן, 'שאני שלחן דקרייה רחמנא עץ'. גמ' חגיגה.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b>אמר רב אושעיא: בשעה שבנה שלמה בית המקדש&nbsp;נטע בו כל מיני מגדים של זהב, והיו מוציאין פירותיהן בזמנן, <font color=""#7f7f7f"">וכשהרוח מנשבת בהן נושרין. וכשנכנסו נכרים להיכל יבש שנאמר ופרח לבנון אומלל ועתיד הקב""ה להחזירן שנאמר פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה.</font></b> מנין שנטע מגדים בבית המקדש.&nbsp;"	שנאמר 'ירעש כלבנון פריו'. [ירעש פריו של ישראל כפירי הלבנון, מכאן שיש פירות בלבנון, והלבנון הוא בית המקדש]	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b>אמר רב אושעיא: בשעה שבנה שלמה בית המקדש&nbsp;נטע בו כל מיני מגדים של זהב, והיו מוציאין פירותיהן בזמנן, וכשהרוח מנשבת בהן נושרין.<font color=""#7f7f7f""> וכשנכנסו נכרים להיכל יבש שנאמר ופרח לבנון אומלל ועתיד הקב""ה להחזירן שנאמר פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה.</font></b> מנין.&nbsp;"	שנאמר 'ירעש כלבנון פריו'. [ומהו הרעש, כשהרוח נושבת והן מקישין זה לזה, רועשים ונשמע קולם]	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b style=""""><font color=""#7f7f7f"">אמר רב אושעיא: בשעה שבנה שלמה בית המקדש&nbsp;נטע בו כל מיני מגדים של זהב, והיו מוציאין פירותיהן בזמנן, וכשהרוח מנשבת בהן נושרין.</font> וכשנכנסו נכרים להיכל יבש<font color=""#7f7f7f"">.</font></b><font color=""#7f7f7f""> </font>מנין שכשנכנסו נכרים להיכל יבש.<font color=""#7f7f7f"">&nbsp;</font>"	שנאמר 'ופרח לבנון אומלל'.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b style=""""><font color=""#7f7f7f"">אמר רב אושעיא: בשעה שבנה שלמה בית המקדש&nbsp;נטע בו כל מיני מגדים של זהב, והיו מוציאין פירותיהן בזמנן. וכשהרוח מנשבת בהן נושרין.</font> <font color=""#7f7f7f"">וכשנכנסו נכרים להיכל יבש.&nbsp;</font>ועתיד הקב""ה להחזירן.&nbsp;</b><font color=""#7f7f7f"">&nbsp;</font>מנין שעתיד הקב""ה להחזירן.<font color=""#7f7f7f"">&nbsp;</font>"	"<div>
<div>
<div>
<div><span style=""background-color: rgb(255, 255, 255);"">שנאמר פָּרֹחַ 
תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן, כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן 
לָהּ. ישעיה.</span></div></div></div></div>"	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b style="""">אמר רב אושעיא: בשעה שבנה שלמה בית המקדש&nbsp;נטע בו כל מיני מגדים של זהב, והיו מוציאין פירותיהן בזמנן. וכשהרוח מנשבת בהן נושרין.&nbsp;</b>&nbsp;מדוע לא מנו את זה במנין הניסים.&nbsp;"	ניסי דקביעי [קבועים ועומדים תמיד במקומם] לא קא חשיב.<br>וזו תשובה גם על מקום ארון וכרובים.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חמישה דברים נאמרו באש של מערכה. מהי אש של מערכה, ומהם חמישה דברים.	<div>גחלת שנפלה מן השמים בימי שלמה והיתה על המזבח עד שבא מנשה וסילקה.<br></div>א. רבוצה כארי.<div>ב. ברה כחמה.<br>ג. יש בה ממש.<br>ד. אוכלת לחין כיבשין.<br>ה. אינה מעלה עשן.</div>	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשן של מערכה. וכי היה עשן במערכה, והרי כתוב שבאש המערכה לא היה עשן.	היתה גם אש מן ההדיוט, והיא היתה מעלה עשן.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבוצה כארי. והאמר ר' חנינא סגן הכהנים אני ראיתיה והיתה רבוצה ככלב.	במקדש ראשון היתה רבוצה כארי.<br>במקדש שני היתה רבוצה ככלב.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר רב שמואל בר איניא מאי דכתיב 'וּבְנוּ הַבָּיִת וְאֶרְצֶה בּוֹ ואכבד וְאֶכָּבְדָה אָמַר ה' (חגי), כתיב ואכבד וקרינן ואכבדה, למה חסר ה""א."	"אלו חמישה דברים שהיו בין בית ראשון לבית שני:<br>א. ארון וכפורת וכרובים.<br>ב. אש. (היתה, אבל לא היתה מסייעת)<br>ג. שכינה.<br>ד. רוח הקודש.&nbsp;<br>ה. אורים ותומים.&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;<font color=""#ff425b"">א""א&nbsp; אש""ר</font>"	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בבית שני היתה אש מן השמים.	היתה [רבוצה ככלב], אבל לא היתה מסייעת.&nbsp;	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<b>תוס' ד""ה ואורים ותומים.</b><br>מה מבאר."	"הגמ' אומרת שלא היו אורים ותומים בבית שני, ואין הכוונה&nbsp; שלא היו, דא""כ היה הכהן גדול מחוסר בגדים.<br>אלא שלא היו משיבים לנשאלין בהם."	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ת""ר שש אשות הן. מהם."	א. יש אוכלת ואינה שותה. אש שלנו.<br>ב. יש שותה ואינה אוכלת. של חולים. [קדחת שהוא כאש וצמא למים ואינו חפץ לאכול]<br>ג. יש אוכלת ושותה. האש של אליהו. דכתיב 'ואת המים אשר בתעלה לחכה'.<br>ד. יש אוכלת לחין כיבשין. אש המערכה.<br>ה. יש אש דוחה אש. דגבריאל. [שירד להציל חנניא מישאל ועזריה, שצינן את הכבשן מבפנים והקדיח מבחוץ לשרוף את זורקיהן לתוכו]<br>ו. יש אש אוכלת אש. דשכינה. דאמר מר הושיט אצבעו ביניהן ושרפן. [כיתות של מלאכים שאמרו 'מה אנוש כי תזכרנו']	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב יצחק בר אבדימי במוצאי אחרון של חג הכל צופין לעשן המערכה. מה הסימנים.&nbsp;	א. נוטה כלפי צפון, עניים שמחין ובעלי בתים עצבין.<br>ב.&nbsp; נוטה כלפי דרום, עניים עצבין ובעלי בתים שמחין.<br>ג. נוטה כלפי מזרח, הכל שמחין.<br>ד. נוטה כלפי מערב, הכל עצבין.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נוטה כלפי צפון, עניים שמחין ובעלי בתים עצבין. מדוע.	גשמי ברכה מרובין ופירותיהן מרקיבין. [שרוח דרומית נושבת (ומורידה גשמים) ופירותיהן מרקיבין, ואינן יכולין לאוצרן ומוכרים בזול]	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב.&nbsp; נוטה כלפי דרום, עניים עצבין ובעלי בתים שמחין. למה.	רוח צפונית ממעטת גשמים, וגשמי שנה מועטין, ופירותיהן משתמרין.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. נוטה כלפי מזרח, הכל שמחין. למה.	שרוח מערבית שקולה היא ומביאה גשמים לפי הראוי, ואין הפירות מרקיבים והתבואה משתמרת ואין רעב בעולם.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. נוטה כלפי מערב, הכל עצבין. למה.	שרוח מזרחית מייבשת הזרעים. שאפילו שופתא בקופינא דמרא רפיא.&nbsp;	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכל צופין לעשן המערכה. והרי אין הרוחות מזיזות אותו ממקומו.	שהיה זז כדקל, אבל לא התפזר.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם רוח מזרחית טובה או לא.	לבני ארץ בבל טובה, שהיא ארץ לחה מחמת מימיה.<br>לבני ארץ ישראל קשה, שהיא ארץ הרים ובקעות וממהרת להתייבש.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רוח צפונית לְמה יפה ולְמה קשה.	יפה לחיטין שהביאו שליש, וקשה לזיתים בזמן שהן חונטין.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רוח דרומית לְמה יפה ולְמה קשה.	קשה לחיטין שהביאו שליש, ויפה לזיתים בזמן שהן חונטין.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רוח צפונית יפה לחיטין. רוח דרומית יפה לזיתים. מה הסימן.	שלחן בצפון ומנורה בדרום. [צפונית מגדלת הראויין לשלחן].	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שמצוה להביא אש מן ההדיוט.	"דתניא 'ונתנו בני אהרן הכהנים אש על המזבח', אע""פ שאש יורד מן השמים, מצוה להביא מן ההדיוט.<br>"	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי פסקה רוח הקודש מן הנביאים.	משנת שתים/ארבע לדריוש.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה היה שטח קודש הקדשים בבית המקדש, ומנין.	עשרים אמה על עשרים אמה, שנאמר 'ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב'.	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה רוח מרקיבה את הפירות.	רוח דרומית.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה רוח גשמי שנה מועטים.	רוח צפונית.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שלחם הפנים היה נשאר חם עד שלקחו אותו מהשלחן.	שנאמר 'לשום לחם חום ביום הלקחו'. (שמואל א כא)	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממתי מותר לצאת יחידי לדרך 3, ומה קורה למי שיוצא קודם, ומדוע.	ממתי שקורא תרנגול בינוני פעם אחת, רבי יאשיה אומר עד שישנה, ויש אומרים עד שישלש. <br>ואם יוצא קודם קריאת הגבר, דמו בראשו, מפני המזיקין.	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש 'דמו בראשו'.	עוון מותו על ראשו מוטל, שהוא המית עצמו.<br>	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רוח מערבית מהי אפילו מייבשת.	שופתא בקופינא דמרא.&nbsp;	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא קצרו את העומר בלילה אפשר לקצור אותו ביום.	"לרש""י לא לרמב""ם כן."	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפיית שתי הלחם דוחה יום טוב.	"אין אפייתן דוחה יו""ט. "	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם דישון מזבח החיצון היה נבלע במקומו.	"לפי הרב פורת כן<br>לפי ר""ת לא"	יומא פרק ראשון כא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך הציל המלאך גבריאל את חנניא מישאל ועזריה בכבשן האש.	צינן את הכבשן מבפנים, והקדיח מבחוץ כדי לשרוף את זורקיהם.	יומא פרק ראשון כא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשרצה הקב""ה לברא את האדם, מה אמרו כתות של מלאכים, ומה עשה הקב""ה."	"אמרו 'מה אנוש כי תזכרנו', והושיט הקב""ה אצבעו ביניהן ושרפן."	יומא פרק ראשון כא ב		
